<h1>ספר האסופות סימנים נ'—נ"ב</h1>
<h2>דף צג.</h2>
שער על בדיקת בשר מן החלב ומן הגידים, שהם מלאים דם והאוכל מהן חייב כרת, שנאמר [ויקרא י"ז] ונתתי פני בנפש האוכלת (אם) [את] הדם, והכרתי אותה מקרב עמה, ובאוכל חלב נמי כתיב [שם] כי כל אוכל חלב ונכרתה הנפש ההיא וגו'. צריך שיטול שני החוטין שבלחיים משני צדי הלשון וחיטתי וחוטין שאחורי האזנים שהם מלאים דם, ויטול הקרום שבמוח הראש משום שיש גידים קטנים ואדומים, ויש בהם משום דם. ואסור לבשל המוח של הראש אלא אם כן קולף את הקרום מעליו אבל אם צולהו ואחר כך מבשלו מותר ויטול כל החוטין שבצואר סמוך לגרגרת שהן אסורין משום דם. ב' מימין וב' משמאל, והאחד ראשו יורד על הלב, והאחד ראשו יורד על היד ועל הצלעות, ותחת היד יש בו חלב מודבק בגידין, ויורד משם עד הזרוע, ואפילו אם צולה את הבשר צריך לחותכן ולהוציא משם גידי הצואר לפי שהן מלאין דם, ואם צולה את הבשר עמהן, הדם נקרש בתוכן, ואלו מזרקי שאמרו חכמים בתלמוד. ואסור לבשל החזה עם החוטין שבו, שהן מלאין דם, אבל השומן שבו מותר, וצריך ליטול החוטין שבזרוע ושביד, שהן מלאין דם, ונראין בזרוע מבחוץ, ויורדין בתוך הכתף ומתערבין עם החוטין שבין הכתף ובין הצלעות אסורין לבשלן עם הבשר, וכן חיטתי שבכתפיים, אבל לצלות, מותר לצלותן עם הבשר, וצריך ליטול כל החלב שבכליות מלמעלה ולמטה, וקרום שתחת החלב, והגידים והחלב שבתוך הכליות ויטול כל החלב שעל העצמות שבכסלים, וגם תחת הכסלים, ועצמות החוליות שתחת הכסלים פלנקש בלע"ז יטלם וישליכם, ולא ישאיר בהם אפילו כזית מן החלב. ויטול כל החוטין שתחת השדרה. ויטול החלב שבזנב משני הצדדין, והחוט שבו יטול, ויטול החלב שהבשר חופה אותו והוא בצד השדרה בין השדים ובין הכסלים ועוד צריך ליטול את הקרום שעל הכסלים, והחוטין שבתוך הכסלים שהן חמשה חוטין, ומובלעין בתוך הכסלים והן שלשה בכסל ימין, שכל אחד ואחד נחלק לשנים, ושנים בכסל שמאל, שכל אחד ואחד נחלק לשלשה, מספר כל החוטין שבכסלים שנים עשר ויחטט אחריהן עד שיטול את כלם. ולא יניח מהן אפילו כחוט השיער לפי שכל מעשה הכסלים אסורין משום חלב, ויטול חטתי משני הכסלים עד החוטין שבהן, והיכן הם, לזכר סמוך לבצים ולנקבה סמוך לשדים. ואסור לבשל בצי זכר, אלא אם כן קולף הקרום שעליה משום גידין אדומין קטנים שבהן, ואם צולה אותם אינן צריכין לקלוף, אבל בצים של עגל או של איל, או של גדי קטנים שלא השלימו שלשים יום, הואיל ואין בהן גידים אדומין, מותר לבשלן בלא קילוף, וחייב ליטול כל גידי הירך ויטול כל גיד הנשה ולא ישאיר ממנו אפילו כחוט השערה ויחפש בשני האטמות של ירכים בכל מקום שימצא שם רמז מן החלב משליכו, ויחתוך ראשי העצמות שבירך, שבהן שרשי גיד הנשה יונקין, עגול הוא, ומודבק בעצם אחד וכשיבדוק הבשר אשר עליו ימצא שם מודבק גיד הנשה מבחוץ על שוק הירך, ויורד עד הרגל, ומבפנים חלב, וחוטין יורדין בבשר עד הרגל, ויחתוך צומת הגידין שכל הגידין צומתין בו, וכל גידי הארכובה יוציאם וישליכם ויטול שמנונית שעל גיד הנשה שעל כף הירך שהוא אסור ויטול החוטין שבשוקיים שהן ששה חוטין ויחתוך בין אצבעות הרגליים והידיים של בהמה, ויוציא משם החוטין שבהן, שהן אסורין משום דם. ויטול כל החוטין שבריאה, וגם יבקר הריאה בכל סמפון וסמפון וכל דבר הסמוך לריאה מותר באכילה, חוץ מן החוטין שבה שהן אסורין והלב קורעו ומוציא את דמו וחותך עוקצו של לב ומשליכו וחותך את אזני הלב שהן כנגד הריאה, לפי שיש בהן חוטין קטנים מלאים דם ויטול החלב והקרום שעל גבי הטחול, ויוציא את החוטין שבתוך הטחול, והן אסורין משום חלב. חלב שעל גבי המסס ובית הכוסות אסור ויטול כל החלב שעל הקיבה משני הצדדין ויטול גם את החלב שעל ראש הקיבה, מקום שנחתך מן המעיים עד אמה שלימה, וכן ראש המעי הנשאר במעיים הדקין במקום שנחתך מן הקיבה, צריך לבודקו עד אמה שלימה ואסור לאכול החוטין שבהדורא דכנתא אלא אם כן צולה אותם וכן החלב שעל גבי מעיים, והבני מעיים המקיפין אותו והחלב והחוט שמראש הכרכשא שהיא פי הטבעת ההולך על המעי הגדול העב והשמן שקורין טבחייא, ואותו החוט סובב והולך על כל בני מעיים, אסור הוא באכילה.
